טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע״א

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

« טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע׳ טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע״ב »

1 שחייב לזון בניו ובנותיו כשהם קטנים. ובו ד סעיפים: חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם ומשם ואילך זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו ואם לא רצה גוערין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו ואם לא רצה מכריזין עליו בצבור ואומרים פלוני אכזרי הוא ואינו רוצה לזון בניו והרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן אפרוחיו ואין כופין אותו לזונן בד"א בשאינו אמוד אבל אם היה אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן צדקה המספקת להם מוציאי' ממנו בעל כרחו משום צדקה וזנין אותם עד שיגדלו: הגה ודוקא לענין מזונות הבנות אבל לא כופין להשיא בנותיו ואע"פ שמצוה ליתן לבתו נדוניא ראויה מ"מ לא כייפינן ליה אלא מה שירצה יתן רק שישיאן הגהות מרדכי דקידושין וכ"כ תא"ו נתיב כ"ב:

2 מי שהלך למדינת הים והניח בניו כאן מוכרים מנכסיו לפרנסה עד שיהיו בני שש אבל מבני שש ומעלה אין זנין אותם מנכסיו: הגה וי"א היינו דוקא שלא התחיל לזונן לאחר שש אבל התחיל לזונן ניזונין מנכסיו דודאי ניחא ליה בהכי מרדכי פ' נערה בשם ר"י וי"א אם אמוד זונין אותן בכל ענין משום צדקה כך משמע בטור:

3 מי שנשתטה מפרנסים מנכסיו בניו ובנותיו אפי' הן יתרין על שש עד שיגדלו:

4 הבא על הפנויה וילדה ממנו אם הוא מודה שהולד ממנו חייב לזונו:

פירוש טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע״א

1 חייב אדם לזון. אפי' אינו אמוד:

2 כתקנת חכמים בטור כתב כיון שתקנת חכמים היא זכו במזונותיהם כולי קשה מאי ראיה הי' דלמא תקנת חכמים היתה כך דוקא באין להם להתפרנס. וי"ל דתקנת חכמים באשתו היה פשיטא אפי' ביש לה להתפרנס דבשטר כתובה כתב סתם ואנא אפלח כו' בלא תנאי א"כ בפרנסת הבנים ג"כ כן דחד תקנה להם פשוט דגם מלבושין הווין בכלל:

3 ומכלימין אותו מבואר ברש"י פ' נערה שש"ץ מכריז ע"ז האיש כמ"ש כאן:

4 אבל לא כופין להשיא אבל מצוה עכ"פ יש כמ"ש בסי' א' דבגמ' איתא המשיא בניו סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך:

5 אפילו הן יתירין על שש ושאני בההיא דסעיף ב' דיצא לדעת ולא פקד מהם שמע מיניה דלא ניחא ליה לזונן משא"כ כאן אנן אזלינן בתר אומדנ' דשאר בני אדם:

« טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע׳ טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע״ב »